מחקר חדש של אוליבר מרקס: סרטונים אנטישמיים באינסטגרם זוכים לחשיפה גבוהה כמעט פי שבעה
תוכן אנטישמי באינסטגרם זוכה להיקף חשיפה גבוה באופן חריג. מחקר חדש של המרכז לחקר האנטישמיות מטעם התנועה למאבק באנטישמיות (Combat Antisemitism Movement) מגלה כי סרטונים מסוג זה נוטים להתברג בין הסרטונים הפופולריים ביותר בחשבונות המפרסמים קליפים מתוך שידורים חיים, בסיכוי גבוה כמעט פי שבעה בהשוואה לתוכן אחר.
עורכי המחקר בחנו 1,960 סרטונים קצרים שפורסמו בין 14 ביוני ל-14 ביולי 2026, בחמישה חשבונות מובילים המפרסמים קטעים מתוך שידורים חיים של סטרימרים מוכרים, בהם סניקו (Sneako), מיירון גיינס (Myron Gaines) ואדין רוס (Adin Ross). הניתוח כלל רק סרטונים שצברו יותר מ-5,000 צפיות.
במבט ראשון, שיעור התוכן האנטישמי נראה נמוך יחסית — 92 סרטונים, שהיוו 4.7% בלבד מכלל המדגם. אולם כאשר החוקרים בחנו את הסרטונים הנצפים ביותר, התמונה השתנתה. מתוך 75 הסרטונים שזכו למספר הצפיות הגבוה ביותר, שיעור התוכן האנטישמי עמד על 32%. במילים אחרות, סרטונים אלה דורגו בין הסרטונים הפופולריים ביותר בתדירות הגבוהה פי 6.8 מחלקם היחסי במדגם.
בסך הכול צברו 92 הסרטונים שכללו רטוריקה אנטישמית קרוב ל-39 מיליון צפיות — ממוצע של כ-423 אלף צפיות לכל סרטון.
לדברי עורך המחקר, אוליבר מרקס, המגמה אינה נובעת רק מהפצת אידיאולוגיות רדיקליות. יותר ויותר, תוכן מסוג זה הופך לכלי במסגרת “כלכלת תשומת הלב” (Attention Economy), שבה צפיות ומעורבות (Engagement) הן מדדי ההצלחה המרכזיים. כאשר נושא מסוים מייצר מעורבות גבוהה באופן עקבי, יוצרי תוכן צפויים לעשות בו שימוש ללא קשר לעמדותיהם האישיות.
גם המודל העסקי של חשבונות הקליפים תורם לתופעה. העלאת קליפ ויראלי מתוך שידור חי אינה דורשת יצירת תוכן מקורי או יכולות עריכה מתקדמות. בנוסף, עיקר הביקורת על התבטאויות שנויות במחלוקת מופנה בדרך כלל כלפי הסטרימר המקורי, ולא כלפי החשבון שמפיץ את הקטע. מרחק זה מאפשר למפעילי החשבונות להפיק הכנסות מתוכן מעורר מחלוקת מבלי להיות מזוהים באופן ישיר עם המסר שהוא נושא.
בתנועה למאבק באנטישמיות מציינים כי שיטות מסורתיות של אכיפת תוכן הופכות לפחות יעילות בסביבה זו. רבים מהחשבונות המפיצים את הסרטונים אינם מציגים את עצמם כמפיצי אנטישמיות, אלא מפרסמים מגוון רחב של תכנים. לכן, לטענת עורכי המחקר, יש להפנות את תשומת הלב לא רק למשתמשים בודדים, אלא גם לאלגוריתמי ההמלצה, אשר עשויים לקדם תכנים מעוררי שנאה באמצעות הגברת החשיפה לחומרים שמייצרים רמות גבוהות של מעורבות.
