«קמפיין הספירלה»: דף טרגי בהיסטוריה של גרינלנד ודנמרק

במאה ה-20, משנות ה-60 ועד שנות ה-90, הרשויות הדניות ניהלו בגרינלנד תוכנית לשליטה כפויה בילודה שהשפיעה על אלפי נשים ונערות מקרב האוכלוסייה הילידית – האינואיטים. הנושא עורר בשנים האחרונות הד ציבורי רחב בדנמרק, בגרינלנד ומחוצה לה.

לאחר מלחמת העולם השנייה שינתה גרינלנד את מעמדה מקולוניה למחוז של דנמרק. קופנהגן השקיעה במודרניזציה של האי, בנתה בתי חולים, בתי ספר ובתים, דבר שהביא לירידה בתמותה ולעלייה בילודה. הרשויות הדניות סברו שגידול דמוגרפי מהיר ייצור עומס על המערכת החברתית, והחליטו לווסת את הילודה באמצעים מנהליים.

מאמצע שנות ה-60 הוכנסו לאלפי נשים ונערות התקני רחם (IUD) וצורות מניעה אחרות ללא הסכמתן ולעיתים קרובות ללא ידיעת ההורים. רק בין השנים 1966–1970 הושתלו כ-4,500 התקנים – כמעט מחצית מנשות גיל הפוריות. ההליכים בוצעו גם בנערות בנות 12–13, ורבות מהמטופלות לא ידעו על אופי ההליך ועל השלכותיו.

למרות שהשלב האגרסיבי ביותר של התוכנית הממלכתית להפחתת הילודה הסתיים באמצע שנות ה-70, מקרים בודדים של השתלת התקנים ללא הסברה או הסכמה מתאימים תועדו עד שנת 1991, אז לקחה גרינלנד שליטה מלאה על מערכת הבריאות שלה.

התוכנית הפחיתה את שיעור הילודה בגרינלנד בחצי בתוך כמה שנים, אך גרמה נזק עצום לנפגעות. נשים רבות גילו על ההתערבות רק עשרות שנים מאוחר יותר, כשהתמודדו עם סיבוכים, עקרות וטראומה נפשית. היסטוריונים ופעילים רואים בפרק זה דוגמה להפרת זכויות אדם שיטתית ולצורה של לחץ תרבותי על האוכלוסייה הילידית.

בשנים האחרונות זכתה פרשת «קמפיין הספירלה» לפרסום רחב. בשנת 2025 התנצלה רשמית ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן על הנזק שנגרם לנשים הגרינלנדיות. הוקם קרן פיצויים שדרכה יוכלו הנפגעות לקבל תשלומים – כ-300,000 קרונות דניות לאדם. בנוסף, נמשך חקירה היסטורית שמטרתה לתעד את הנוהג של מניעת הריון בכפייה ולבחון את השפעותיו החברתיות, הרפואיות והתרבותיות.

«קמפיין הספירלה» הפך לתזכורת כואבת לאופן שבו חשיבה קולוניאלית והחלטות מנהליות יכולות להשפיע על גורלם של דורות שלמים. עבור גרינלנד זה לא רק לקח היסטורי, אלא גם צעד לקראת הכרה בזכויות ושיקום הצדק עבור האוכלוסייה הילידית.

חדשות ישראל והעולם על אירועים היסטוריים