אוקראינה החלה להביא מהגרי עבודה מהודו ופקיסטן
עקב הגיוס ועזיבת חלק מהאוכלוסייה לחו”ל, חברות ועסקים באוקראינה מתמודדים עם מחסור חמור בכוח אדם. כדי לשמור על רצף הפעילות, עסקים פרטיים החלו לחפש עובדים בחו”ל בכוחות עצמם. בעוד שלפני המלחמה אזרחים הודים הגיעו לאוקראינה בעיקר כדי ללמוד, כעת הם מגויסים לעבודות כפיים (צווארון כחול). החברות לוקחות על עצמן את הלוגיסטיקה, מאתרות אנשים דרך סוכנויות ומטפלות בניירת בעצמן, מכיוון שכרגע אין תוכניות ממשלתיות מרוכזות לכך.
לרוב, עובדים זרים נשכרים על ידי תאגידים חקלאיים, חברות בנייה ומחסנים לוגיסטיים. העסקים אינם עושים זאת כדי לחסוך כסף: התשלום עבור שירותי גיוס, טיסות, לינה והסדרת מעמד חוקי הוא יקר. עם זאת, עבור משרות פנויות רבות, במיוחד כאלה הדורשות עבודה פיזית, פשוט אין כרגע מועמדים בתוך המדינה. עסקים מציינים כי יש צורך בעובדים הודים כדי לאייש מקומות ריקים, למנוע את עצירת קווי הייצור ולבצע עבודות עונתיות בזמן.
נכון לעכשיו, העסקת זרים נעשית באופן ממוקד, כשהמספרים עומדים על אלפים בודדים ולא על עשרות אלפים. התהליך מואט עקב קשיים ביורוקרטיים. חקיקת ההגירה הנוכחית של אוקראינה אינה מיועדת להעסקה מהירה של אזרחים ממדינות עם משטרי ויזות נוקשים, ולכן חברות נאלצות להשקיע זמן רב בהנפקת היתרים. במקביל, איגודי העסקים מצהירים כי המדינה תזדקק ליותר עובדים זרים לצורך פעילות שוטפת ושיקום תשתיות, מה שאומר שיש לפשט את כללי הכניסה שלהם.
הקבוצות הראשונות של עובדים מהודו ופקיסטן כבר מועסקות במפעלים באזורי המערב והמרכז של אוקראינה. המעסיקים מספקים להם דיור בסיסי ועוזרים בתרגום הוראות. על פי התחזיות של עסקים אוקראינים, אם המחסור המקומי בכוח אדם יימשך, הנוהג של העסקת עובדים מדרום אסיה יהפוך לסטנדרט בענפי הבנייה, החקלאות והתחבורה.
