יום כיפור: משמעות החג, התאריך, האיסורים והפירוש של “גמר חתימה טובה”

מדי שנה, מיליוני אנשים ברחבי העולם מתנתקים לחלוטין משגרת חייהם ליממה אחת, כדי לקיים את מסורותיו של היום החשוב והקדוש ביותר בלוח השנה העברי. לקראת המועד, הכנו תשובות לשאלות הנפוצות ביותר שיעזרו להבין לעומק את מהות היום. בכתבה זו נסביר מהי המשמעות האמיתית של החג, כיצד נקבע התאריך שלו, אילו הגבלות חמורות חלות במהלכו ומה בדיוק עומד מאחורי הברכה המסורתית “גמר חתימה טובה”.
מהו יום כיפור ומה משמעות החג?
יום כיפור (“יום הדין”) הוא היום הקדוש, החשוב והנשגב ביותר ביהדות. הוא חל בי’ בתשרי (בדרך כלל בחודשים ספטמבר או אוקטובר) וחותם את עשרת ימי תשובה, המתחילים בראש השנה.
משמעותו המרכזית של יום כיפור היא חזרה בתשובה, כפרת עוונות ופיוס. על פי המסורת היהודית, ביום זה גוזר האלוהים את דינו הסופי של כל אדם לשנה הקרובה וחותם את “ספר החיים”.
ביום זה נדרש האדם להניח לענייני החול ולהתמקד במצבו הרוחני. טרם כניסת הצום, נהוג לבקש סליחה מכל אדם שבו פגענו, בין אם במזיד ובין אם בשוגג, במהלך השנה החולפת. היהדות מלמדת כי אלוהים מכפר רק על עבירות שבין אדם למקום (הפרת מצוות), ואילו עבירות שבין אדם לחברו יזכו לכפרה רק לאחר שהפוגע יתפייס עם מי שנפגע ממנו.
מדוע יום כיפור נחגג בתאריכים שונים?
למעשה, יום כיפור חל תמיד באותו תאריך – י’ בתשרי. התחושה כי מועד החג משתנה ללא הרף נובעת מכך שאנו מורגלים להתנהל על פי לוח השנה הלועזי (הגרגוריאני), בעוד שמועדי ישראל נקבעים לפי הלוח העברי, שהוא לוח ירחי-שמשי.
לוח השנה הלועזי המקובל מבוסס אך ורק על מחזור השמש, ולכן הוא מונה 365 או 366 ימים. לעומתו, הלוח העברי מחשב את החודשים על פי מופעי הירח, כך ששנה ירחית רגילה נמשכת כ-354 ימים. פער זה של 11 ימים גורם לתאריכים העבריים לנוע לאחור מדי שנה ביחס ללוח הלועזי המוכר לנו.
לולא היה פיצוי על פער זה, יום כיפור, שאמור לחול בסתיו, היה נודד בהדרגה לקיץ ולאחר מכן לאביב. כדי להבטיח שהחגים יישארו בעונתם ההיסטורית, הלוח העברי כולל מערכת של שנים מעוברות. שבע פעמים במהלך מחזור של 19 שנים, נוסף לשנה חודש שלם נוסף – החודש השלושה-עשר. בשנים אלו, מועדי ישראל נדחקים קדימה ביחס ללוח הלועזי כדי לאזן את הפער.
בשל תנודות אלו והוספתו התקופתית של חודש שלם, י’ בתשרי נופל בכל שנה על תאריך לועזי אחר. כתוצאה מכך, יום כיפור יחול תמיד בפרק הזמן שבין אמצע ספטמבר לתחילת אוקטובר.
מה אסור לעשות ביום כיפור?
במשך כ-25 שעות, החל משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים למחרת, שומרים המאמינים על הגבלות חמורות. אלו נחלקות להימנעות מהנאות גופניות לשם “עינוי הנפש”, ולאיסור מוחלט על עשיית מלאכה.
הכלל המרכזי של יום זה הוא צום חמור, הכולל הימנעות מוחלטת מאכילה ומשתייה, לרבות מים. בנוסף, חל איסור על רחיצה לשם תענוג, מקלחת, צחצוח שיניים ושטיפת פה. מותרת רק נטילת ידיים מינימלית של קצות האצבעות לאחר היקיצה או יציאה מהשירותים. ביום זה חל איסור סיכה – אסור למרוח על הגוף קרמים, תחליבים, משחות, בשמים ושמנים. כלל חשוב נוסף נוגע ללבוש: ביום כיפור לא נועלים נעלי עור, ואלו מוחלפות בנעלי גומי, פלסטיק או בד. יחסי אישות (תשמיש המיטה) וכל גילוי של חיבה אינטימית אסורים אף הם ביום זה.
מלבד ההגבלות הפיזיות, ביום כיפור חלים כל איסורי השבת במלואם. חל איסור להדליק או לכבות חשמל, להשתמש בטלפונים ובמכשירי חשמל, להדליק או לכבות אש, לבשל, לנסוע בתחבורה, לכתוב, לערוך קניות או לעסוק במלאכות הבית. החריג היחיד לכל הכללים הללו הוא מצב של סכנת חיים. הכלל של פיקוח נפש דוחה את כל האיסורים, ולכן, למען הצלת חולה, מותר ואף חובה לשבור את הצום, להשתמש בטלפון או לנסוע ברכב.
בישראל מציינים את יום כיפור באווירה ייחודית. התשתיות כולן דוממות: התחבורה הציבורית מושבתת לחלוטין, שדות התעופה נסגרים, וכך גם החנויות, בתי הקפה ומוסדות המדינה. תחנות הרדיו וערוצי הטלוויזיה המקומיים עוצרים את שידוריהם. נהיגה ברכב ביום זה אינה מקובלת גם בקרב הציבור החילוני, ולכן הכבישים המהירים והדרכים העירוניות, שבדרך כלל עמוסים לעייפה, מתרוקנים לחלוטין ומפנים את מקומם להולכי רגל ולילדים על אופניים, גלגיליות וקורקינטים.
מה משמעות הברכה המסורתית “גמר חתימה טובה”?
הברכה היהודית “גמר חתימה טובה” מאחלת למעשה חתימה סופית טובה או השלמה חיובית של הרישום. בבסיס ביטוי זה עומדת תפיסת בית הדין של מעלה, השזורה באופן הדוק בחגי תשרי ובתהליך ההיטהרות הרוחנית.
על פי המסורת, בחג ראש השנה פותח בורא עולם את “ספר החיים” ורושם בו באופן ראשוני את גורלו של כל אדם לשנה הבאה. עם זאת, רישום התחלתי זה אינו נחשב לסופי. במהלך עשרת הימים שלאחר מכן, המכונים “ימים נוראים”, ניתנת לאדם ההזדמנות לחזור בתשובה על מעשיו, להרבות במעשים טובים ולבקש סליחה כנה, במטרה לשנות את החלטת בית הדין העליון לטובה.
השלב המכריע בתהליך זה מתרחש ביום כיפור (יום הדין). האמונה היא כי ביום זה מסיים בית הדין של מעלה את דיוניו, הספרים נסגרים, וגזר הדין מאושר באופן סופי – כלומר, מקבל תוקף מוחלט. פעולה זו היא שנקראת בשפה העברית “חתימה”.
לפיכך, כאשר מברכים ב”גמר חתימה טובה”, מאחלים לאדם שגורלו לשנה הקרובה יהיה מאושר, בריא ומוצלח, ויאושר ויחתם באופן סופי בספר החיים. ברכה זו שגורה בפי כל בתקופה שבין ראש השנה למוצאי יום כיפור, בעוד שלפני כניסת ראש השנה נהוג יותר לברך ב”כתיבה וחתימה טובה”, מתוך כוונה לאחל במקביל גם רישום טוב וגם חתימה טובה.
קוראים ומבקרים יקרים של 24Jerusalem.com ! בימים מיוחדים אלו, מערכת הפורטל שלנו מאחלת לכל אחד ואחת מכם “גמר חתימה טובה”. מי ייתן וגורלכם לשנה הקרובה יהיה מלא באושר, בריאותכם תהיה איתנה, והרישום בספר החיים יהיה מבורך.
